SQ[/COLOR][/B]- זוהי למעשה הגדרה כוללת עבור איכות קול, או באנגלית Sound Quality. מערכת SQ נועדה ליצור תבנית שמיעה איכותית בלבד כך שכל צליל יישמע חד ואמיתי ממש כמו במציאות.

בדרך כלל, במערכת SQ אנו נרכיב לא יותר מסאב אחד, קומפוננט אחד ומגבר אחד. בדרך זו אנו נהיה מסוגלים להוציא את ההספקים האמיתיים של הרכיבים בעזרת מינימום מוצרים ומקסימום איכות. זהו למעשה עוד ניסיון להביא את במת הרכב למצב המציאותי ביותר שקיים.

בניגוד למערכת SPL, במערכת SQ מדובר במתן דגש על איכות בלבד ולא על עוצמה.

SPL - זוהי למעשה ההגדרה הכוללת עבור עוצמה, או באנגלית Sound Pressure Level. מערכת SPL שמה דגש על עוצמה בלבד, פחות על איכות.

במערכת שכזו אין חשיבות למספר הסאבים, המגברים או הקומפוננטים שנרכיב. המטרה העיקרית היא הגעה למקסימום ווליום מבלי שימת דגש על דיוקי סאב או איכות של קומפוננט.

בתחרויות בינלאומיות, מערכות ה-SPL נמדדות על ידי הווליום שהן מספקות, על פי מדד הדציבלים (DB).

WAY : ה-WAY למעשה נותן את מספר האלמנטים ברמקול. ככל שיש יותר "WAYS" מובנים על הרמקול, כך יש יותר תוספים.

למשל, רמקול 3WAY מכיל HIGH, MID, LOW. הצליל הנמוך מגיע מהוופר, הבינוני הינו רמקול מיידריג' אשר אינו מפיק באס מלא וגם לא טרבל מלא, והצליל הגבוה מגיע מהטוויטר.

אם מדובר ב-2WAY, צליל אחד מגיע מהנמוך וצליל אחד מגיע מהטוויטר שהוא הצליל הגבוה.

במקרה של 1WAY, הצליל יכול לנבוע רק הטוויטר/רמקול (בלי גבוהים, רק MID).

עריכה (על ידי אריק): המטרה העיקרית בהוספת מספר אלמנטים היא לחלק לכל אלמנט את תחום התדרים שאותו הוא מנגן בצורה הטובה ביותר. כלומר שההיענות שלו לאותו תחום תדרים כמה שיותר ליניארית.
למשל, אם ניתן לטוויטר תדרים נמוכים, הוא ינגן אותם מאוד גרוע.

RDS - : ה-RDS היא למעשה פונקציה של טיונר (רדיו) שנמצאת בכל HU (רדיו דיסק). מטרתה היא לספק לנו את התחנה הטובה ביותר להאזנה על ידי חיפוש תחנות.

הרדיו מציג את שם התחנה על הצג, וכך ניתן לחפש תחנה לפי שם ולא לפי תדר. כאשר אנו מגיעים לתחנה ששומעים בה חלש יותר, האיכות תרד באופן דרסטי. ה-RDS לא יאפשר לנו להגיע לתחנות האילו, אלא רק אם תתקיים איכות מקסימלית.

כמו כן, ישנם רדיו דיסקים שפונקציית ה-RDS מאפשרת לנו לעבור מהאזנה לדיסק (מצב CD) למצב רדיו עם דיווחי החדשות (או כל דבר אחר באופן אוטומטי).

מקווה שהבנתם את המושג RDS. אם לא, אתם מוזמנים להעלות בפניי שאלות בכיף.

BI-AMP: במערכת קומפוננט תחום התדרים מחולק בין האלמנטים על ידי קרוס פסיבי (מערכת של סלילים קבלים ונגדים) באופן כזה שהיצרן קבע את תחום
התדרים שמגיעים לכל אלמנט. הכל טוב ויפה עד שרוצים לערבב בין אלמנטים מחברות שונות בעלי נתונים שונים. וכאן מה שנדרש לנו זה להשתמש בקרוס של הרדיו דיסק (בדגמים תומכים),
כאשר מהרדיו דיסק יוצא על כל כבל RCA אות יעודי לאותו אלמנט. וכעת אנו מגבירים כל אלמנט על ידי ערוץ במגבר.
מה שאנחנו מרוויחים מצורת חיבור כזאת, זה גמישות וחופש מוחלט לשחק עם אופן החיתוך של האלמנטים כדי להוציא מהם את המיטב. (מה שלא יכולנו לעשות עם קרוס פסיבי).

יש לציין שבצורת חיבור בבי-אמפ אין איבודי הספק בקרוס וכל אלמנט מקבל הספק נקי ישירות מהמגבר.
בבי-אמפינג ניתן להוציא תוצאת שמע יותר טובה כמעט מכל מערכת קומפוננט שיש.

סוגי התיבות לסאב:
קיימים מספר סוגים של תיבות לסאב, כאשר הבחירה בינהן תלויה בכמה גורמים:
1. אופי הסאונד שרוצם להוציא מהסאב.
2. סוג התיבה שאיתה סאב יכול לנגן.
3. מגבלות של גודל התיבה.

נעבור על סוגי התיבות הקיימות:
1. תיבה אטומה.
העיצוב ההכי פשוט מבין כל סוגי התיבות, העיצוב מורכב מרמקול המותקן על צידה של תיבה אטומה.
האוויר שבתוך התיבה משמש כמעין "קפיץ" בשביל הרמקול.
העיצוב מאופיין על ידי: תגובה טובה לפיקים בסאונד, היענות טובה לתדרים נמוכים, תיבה קטנה יותר
ותוצאה סופית פחות רגישה לטעויות בתכנון וחישוב.
התיבה האטומה היא תיבה המומלצת יותר למי שזאת התיבה הראשונה שלו שהוא בונה.
תיבה אטומה היא לרוב הבחירה הראשונה של מי שמחפש דיוק בסאונד.
http://www.diysubwoofers.org/images/site/sealed.gif (http://www.diysubwoofers.org/images/site/sealed.gif)

2. תיבה פתוחה.
העיצוב מורכב מרמקול שמותקן בצידה של תיבה שיש בה פתח אשר מאפשר תנועה של אוויר מתוך
ואל תוך התיבה. בתדרים נמוכים החור תורם רבות לעוצמה של הסאונד.
תיבה פתוחה מתאפיינת בעיוות נמוך יותר של האות, ספיגת הספק גבוהה יותר והיענות לתדר
נמוך יותר מאשר תיבה אטומה כאשר מתשמשים באותו הרמקול.
היענות פחות טובה לספיגת פיקים בסאונד מאשר תיבה אטומה ומכאן פחות דיוק בסאונד.
למרות זאת העיוות מתקבל גדול יותר כאשר יורדים מתחת לתדר שאליו מכוונת התיבה.
http://www.diysubwoofers.org/images/site/ported.gif (http://www.diysubwoofers.org/images/site/ported.gif)

3. מערכת בנד פס מסדר 4.
מערכת מסדר רביעי מורכבת מתיבה אטומה בצידו האחורי של הרמקול ו"פילטר אקוסטי" (תיבה פתוחה)
בצידו הקדמי. המערכת מתאפיינת בתדר היענות נמוך יותר אך גודל גדול הרבה יותר.
מערכת כזאת מציגה יכולת לספיגת הספק גדולה יותר משתי המערכות הקודמות.
בגלל שכל יציאת האוויר של המערכת היר דרך הפורט, מומלץ להשתמש בפורט כמה שיותר גדול
(לפי חישוב כמובן) והפורט צריך להיות כמה שיותר נקי מפינות.
מערכת מסדר רביעי מציגה היענות מושלמת לרוחב פס שאליה היא מכוונת.
http://www.diysubwoofers.org/images/site/4thordbp.gif (http://www.diysubwoofers.org/images/site/4thordbp.gif)

4. מערכת בנד פס מסדר 6.
מערכת מסדר 6 דומה למערכת מסדר 4 אך במקום תיבה אטומה בצידו האחורי של הרמקול
ישנה תיבה פתוחה. היענות של מערכת כזאת נעה בין מצויינת בתחום הרוחב פס אליה היא מכוונת
וגרועה מאוד מתחת לתדר שעליה היא מכוונת.
הייענות לפיקים של מערכת מסדר 6 היא הגרוע ביותר מבין כל המערכות ולכן היא תישמע הכי "מרוח".
מערכת יכולה לספוג הכי הרבה הספק, אך הדיוק קטן משמעותית בהשוואת לתכנונים קודמים וגודל התיבה הכי גדול.
http://www.diysubwoofers.org/images/site/6thordbp.gif (http://www.diysubwoofers.org/images/site/6thordbp.gif)



עכשיו נפרט את יעדי המערכת ואת התיבה המתאים:
1. מערכת באיכות גבוהה, גודל לא מוגבל.
- תיבה מתאימה: תיבה אטומה.
2. מערכת SPL, גודל לא מוגבל.
- תיבה מתאימה: תיבה "פתוחה" עם פורט, תיבה עם בנד פס מסדר 6.
3. סאב כתוספת למערכת קטנה, עלות נמוכה.
- מערכת פסיבית עם בנד פס מסדר 4 עם סאב קטן (8")

לכל אלמנט קיימים פרמטרי T\S שהם התעודת לידה של האמנט ומתארים את כל הנתונים שלו,
פרמטרים אלה יכולים לעזור לנו גם בבחירת תיבה מתאימה לסאב. כאשר:
פרמטר ה QTS קטן מ 0.3 - תיבות מסדר גבוהה.
פרמטר QTS בין 0.3 ל 0.4 - תיבות פתוחות.
פרמטר QTS גבוהה - תיבות אטומות.
מי שרוצה להבין יותר את הפרמטרים T\S מוזמן לקרוא: http://en.wikipedia.org/wiki/Thiele/Small

כל המידה והתמונות נלקחו מהאתר: http://www.diysubwoofers.org/
תירגמתי כמה שיכולתי תוך כדי שמירה על פשטות יחסית.


RMS:
בזרם ישר (DC) מתח וזרם קלים להגדרה (כי הם קבועים), אך במתח חילופין (או מתח לא קבוע
כמו האות במערכת שמע) ישנן מספר שיטות להגדרת המתח האפקטיבי של האות,
אחת מהן היא R.M.S =ROOT MEAN SQUARE.
במעגל שבו הצרכן הוא מהווה התנגדות (רמקול) ערך ה RMS של האות נקרא:
1. הערך האפקטיבי.
2. ערך אקוויולנטי לערך DC.
לדוגמה: אם מקור בעל 100 וולט אר אמ אס (במתח חילופין) יחובר לצרכן, והצרכן יקבל 50 וואט הספק, אם נחבר 100 וולט מתח ישר, הצרכן יקבל את אותם ה 50 וואט.
כלומר, 100 וולט אר אמ אס במתח חילופין שווים ל 100 וולט במתח ישר.

ואם תתרגם את כל הבולשיט הזה לתחום האודיו:
אם יש לנו מגבר שמסוגל לספק 100 וואט מקסימום, הכוונה שבפיקים קצרים של אות הוא יתן לצרכן
100 וואט, אך המגבר לא מסוגל לספק את ההספק הזה לאורך זמן וללא עיוותים.
ולכן מה שאחרי הכל הצרכן "ירגיש" זה ערך ה אר אמ אס.
יש לציין כי המגבר מסוגל לספק את הספק ה אר אמ אס שלו לאורך זמן וללא עיוותים שעולים על
הערך הנקוב שלו.

אותו הדבר ברמקולים, רמקול מסוגל לספוג פיקים של אות בהספק גדול אך לזמן קצר.
אך לספוג סך הכל הספק אפקטיבי אר אמ אס לאורך זמן ממושך וללא עיוותים.